מה פתאום לכתוב בלוג?
- כי אני רוצה!
למה אני רוצה?
שאלה חופרת.
למה אין לי כח לשאלות חופרות?
עכשיו הגעתי לקטע שאם אני חוזר על תשובה פעמיים, אולי היא לא היתה אמיתית גם בפעם הראשונה ...
מעניין באמת למה אני רוצה לכתוב בלוג.
בדרך כלל, כאשר אין לי תשובה ברורה על הסיבה למשהו שאני עושה ובכל זאת אני רוצה לענות על השאלה הזאת, אני יכול לפנות "החוצה" בשאלה "למה אנשים כותבים בלוגים?"
(תמיד יותר נוח לחשוב על אחרים מאשר לחשוב על עצמי) ...
אולי יעלו בראשי כמה תשובות ואולי אפשר גם למצוא תשובות של אחרים.
לא בטוח שאחת התשובות היא באמת התשובה שלי ...
נשארתי עם השאלה.
האם אני רוצה בגלל סיבה חיצונית ("כולם כותבים", "מישהו אמר לי", "צריך ...", "להראות טוב", ...),
או מתוך הרגשה פנימית ("רוצה לשתף", "בא לי", "אני מרגיש שהגיע הזמן", ...)?
אני מבין פתאום שברוב המקרים העשיה היא לא תוצאה של רצון פנימי -
זה יכול להיות בגלל שראיתי משהו אצל אחרים בטלויזיה או באינטרנט,
מישהו אמר שכדאי,
אני מרגיש לא טוב ומנסה לעשות משהו שישפר את ההרגשה,
הגבתי לאימייל/ לפייסבוק/ ל-SMS ...
- בכל אחד מהמקרים האלה אין רצון עצמי באמת.
אלה חיים בתגובה!
במבט רחב על היום שלי, אני שואל את עצמי:
מכל הדברים שעשיתי היום,
מה באמת רציתי?
מה יקרה לי ולקשר שלי עם הסביבה אם אעשה רק את הדברים שאני רוצה לעשות?
מעניין לבדוק את זה ...
- כי אני רוצה!
למה אני רוצה?
שאלה חופרת.
למה אין לי כח לשאלות חופרות?
עכשיו הגעתי לקטע שאם אני חוזר על תשובה פעמיים, אולי היא לא היתה אמיתית גם בפעם הראשונה ...
מעניין באמת למה אני רוצה לכתוב בלוג.
בדרך כלל, כאשר אין לי תשובה ברורה על הסיבה למשהו שאני עושה ובכל זאת אני רוצה לענות על השאלה הזאת, אני יכול לפנות "החוצה" בשאלה "למה אנשים כותבים בלוגים?"
(תמיד יותר נוח לחשוב על אחרים מאשר לחשוב על עצמי) ...
אולי יעלו בראשי כמה תשובות ואולי אפשר גם למצוא תשובות של אחרים.
לא בטוח שאחת התשובות היא באמת התשובה שלי ...
נשארתי עם השאלה.
האם אני רוצה בגלל סיבה חיצונית ("כולם כותבים", "מישהו אמר לי", "צריך ...", "להראות טוב", ...),
או מתוך הרגשה פנימית ("רוצה לשתף", "בא לי", "אני מרגיש שהגיע הזמן", ...)?
אני מבין פתאום שברוב המקרים העשיה היא לא תוצאה של רצון פנימי -
זה יכול להיות בגלל שראיתי משהו אצל אחרים בטלויזיה או באינטרנט,
מישהו אמר שכדאי,
אני מרגיש לא טוב ומנסה לעשות משהו שישפר את ההרגשה,
הגבתי לאימייל/ לפייסבוק/ ל-SMS ...
- בכל אחד מהמקרים האלה אין רצון עצמי באמת.
אלה חיים בתגובה!
במבט רחב על היום שלי, אני שואל את עצמי:
מכל הדברים שעשיתי היום,
מה באמת רציתי?
מה יקרה לי ולקשר שלי עם הסביבה אם אעשה רק את הדברים שאני רוצה לעשות?
מעניין לבדוק את זה ...
3 תגובות:
שלום ובהצלחה,
אני שמחה לראות שהחלטת לכתוב ולו רק מתוך ניסיון להבין למה.
ביהדות אחרי המעשים הולכים הלבבות. אז אולי אחרי שתתחיל לכתוב, תבין את ה"למה" הפרטי שלך.
תודה
שחלק'ה,
אני אוהב אותך, את זה אתה כבר יודע.
אבל, חפרת מרובה, לא חפרת (השורש "חפר" בשימושו הנוכחי לא היה ידוע כשאני עדיין גרתי "שם").
חוץ מזה תיקון תחבירי קל: "אולי תעלנה בראשי כמה תשובות...".
בינתיים ד"ש וכל טוב. נדבר.
עופר, טורונטו.
היי שחל,
תודה על השיתוף.
שאלות עמוקות (מה באמת רציתי?)
אפשר להמשיך לחפור:
מי אני באמת?
התשובות עשויות להיות אינדיבידואליות, אבל יופי של שאלות.
הוסף רשומת תגובה